עשר שנים אחרי "גריט", הפסיכולוגית שכתבה אותו חוזרת עם החצי השני: אנשים מצליחים לא משתמשים ביותר כוח רצון, הם מסדרים לעצמם חיים שלא דורשים אותו. בדרך: שחיין אחד ומאמן אחד, קבוצת מנתחים עם שרשור הודעות, והשחיקה שלה עצמה.
בגיל 60, דאוני מספר לכריס וורטון למה 70% מתשומת הלב שלו בעשרים השנים האחרונות הולכים על לשמור על עצמו, למה כדאי להשפיל את עצמך בכוונה, ומה הוא אומר לחברים אחרי הצלחה ענקית: ביום חמישי, כשלא תבינו למה אתם עדיין אתם — בואו נדבר.
קצין סיירת ימית לשעבר נשאל מאיפה מגיע ביטחון עצמי, ונותן את התשובה ההפוכה מהצפוי. בדרך הוא מסביר למה 'אין פתרונות, רק פשרות' הוא הכלל שמנהל את הזמן שלו, ולמה הוא לא מגן על המשפט המפורסם שלו.
מקונוהיי היה מלך הקומדיות הרומנטיות ופרש מהן בלי תוכנית חלופית. הוא מסביר מה עשה בזמן ההמתנה, מה אשתו אמרה לו לפני שהתחיל, ולמה הסירוב לצ'ק הגדול היה מה ששינה את דעת התעשייה.
הוברמן מספר איך הגיע ממוסד סגור לפרופסורה בסטנפורד, ומסביר את הנוירוביולוגיה של שינוי: למה מיקוד הוא שער הכניסה, למה השינוי קורה דווקא במנוחה, ולמה תחושת הדחיפות חשובה מהאהבה או הפחד.
המפיק שעבד עם ג'וני קאש וג'יי-זי מסביר למה יצירה מתחילה בהבחנה ולא ברעיון, למה "איזו מהשתיים אתם אוהבים יותר" היא כל האמנות, ולמה ספק עצמי הוא כלי ולא אויב.
מחבר "הרגלים אטומיים" אצל אנדרו הוברמן: למה המשקל הכבד ביותר הוא דלת הכניסה, איך שוברים הרגל רע על ידי היפוך ארבעת החוקים, ולמה הימים הרעים חשובים מהטובים.
נאבל רביקאנט אצל כריס וויליאמסון על אושר, רצון וסטטוס: למה לא-לרצות שווה כמו להחזיק, למה מנצחים במשחק כדי להשתחרר ממנו, ולמה העיסוק בעצמך הוא מקור האומללות.
בשיחה נדירה עם המפיק ריק רובין, קנדריק לאמאר חושף את פילוסופיית היצירה שלו: למה חיבור אמיתי מנצח נוסחה, למה 'זו פשוט תחושה', ולמה הסקרנות והילדוּת הן מקור ההשראה.
הכותרת מבטיחה תחזית מלחמה, אבל אנדי סטאמפ, לוחם קומנדו ימי לשעבר, מספק שיעור על למה אנשים מוותרים על חלומותיהם — ועל הצד האפל של הכוח 'לא לוותר לעולם'. על זמן, פחד, וקללת החוסן הנפשי.
לוחש הכלבים המפורסם בעולם מסביר לאנדרו הוברמן למה כלבים מגיבים לאנרגיה ולא למילים, מהו הסדר הנכון של פעילות גופנית–משמעת–חיבה, ולמה השיעור המרכזי כאן נוגע בכלל לבני האדם.