כסף והשקעות

ריי דליו: לארנב חכם יש שלוש מחילות — איך פרט מתכונן לעולם שמשתנה

"לארנב חכם יש שלוש מחילות." — ריי דליו, מצטט אמרה סינית

ריי דליו הקים את ברידג'ווטר והפך אותה לקרן הגידור הגדולה בעולם. בשיחה עם סטיבן ברטלט ב-The Diary of a CEO הוא מזהיר מפני "זמנים אפלים מאוד" — אבל דווקא החלק המעניין אינו התחזית הקודרת, אלא מה שהוא אומר לפרט לעשות איתה. זה גם מה שמבדיל את הפרק הזה: לא ניתוח מאקרו לשמו, אלא ספר הוראות אישי. זיקקנו את העיקר כפי שנאמר, ולא כייעוץ.

"לא" על בריטניה. "לא" על ארה"ב

ברטלט פותח בשתי שאלות חדות. אתה אופטימי לגבי עתיד בריטניה? "לא." ולגבי ארצות הברית? "לא."

על בריטניה דליו מפרט: יש לה בעיה פיננסית. הממשלה סובלת מבעיית חוב, ואין לה מספיק כסף למה שהיא רוצה ויכולה לעשות. מכאן, לדבריו, "בעיית ה-non-dom" — אנשים שעוזבים. ולאורך ההיסטוריה, כשמצטברים דברים כאלה, מגיעים עימותים גדולים בין אנשים:

"בריטניה בדעיכה מאז המלחמה. אפילו פיתוח שוקי ההון — האם אפשר לגייס שם הון? כל הדברים האלה גרועים בהרבה מכפי שהם בארצות הברית."

חשוב לדייק: את הניתוח הרחב — חמשת הכוחות שיוצרים מחזור של כ-80 שנה — דליו פורש גם כאן, אבל זהו אותו ניתוח שהוא חוזר עליו בכל פודקאסט, וכבר הבאנו אותו בהרחבה בפוסט הקודם. הפעם שווה להתמקד במה שחדש: מה עושים עם זה.

הארנב החכם

השאלה שדליו מחזיר אליה שוב ושוב אינה גורלית אלא אישית:

"השאלה היא איך אתם כפרט מתמודדים עם זה."

והתשובה הראשונה שלו מגיעה דרך אמרה:

"יש אמרה סינית מהונג קונג — לארנב חכם יש שלוש מחילות."

המשמעות, הוא מסביר, היא היכולת לראות אם המקום הטוב הוא בריטניה או ארה"ב, ואז לעבור למקום הטוב ולהתרחק מהרע. "היכולת ללכת למקומות טובים ולהתרחק ממקומות רעים" — לאורך ההיסטוריה, הוא מדגיש, זה היה חשוב.

וכאן ברטלט שואל את השאלה המעשית שנגזרת מזה: האם עדיף דווקא לא לקנות בית? הרבה מהעצה הפיננסית שגדלנו עליה היא — כשיש מספיק כסף, קנו בית ושלמו משכנתה 25 שנה. אבל בעולם חדש, גמישות שווה משהו. דליו מאשר:

"היכולת להזיז הון חשובה... אם אתם מקבעים את עצמכם, וזה ההון העיקרי שלכם, והוא נעוץ שם — זה כן מגביל את הגמישות שלכם."

למה ארה"ב ליזם — וזה לא המסים

כשברטלט שואל היכן לבנות חברת טכנולוגיה, בריטניה או ארה"ב, דליו עונה ארה"ב חד-משמעית. אבל הנימוק שלו אינו מה שמצפים לו:

"לארה"ב יש תרבות של יזמות והמצאה. באירופה בכללותה ובבריטניה יש תרבות ממסדית. וכאן — אתה יכול להיות בן 25, עם פס כחול בשיער, ואם יש לך את הכישרון להוציא את זה לפועל, תוכל להשיג את המשאבים ולהיות יזם."

ההבדל, לדבריו, אינו רגולציה או מסים אלא תרבות — ולכן, הוא מוסיף, רואים את זה גם בהבדלים בין הכלכלות. "איפה ההמצאה באמת קורית? היא קורית כאן." זו סביבה שמתאימה במיוחד ליזמות.

העיקרון שקודם לכסף

וכאן הפרק עובר ממאקרו לחיים. כשברטלט שואל איזו עצה דליו נותן לילדיו על כסף וקריירה, דליו מסרב לרדת לרמה הטקטית ומציב עיקרון:

"הפכו את העבודה והתשוקה לאותו דבר. ואל תשכחו את חלק הכסף."

ההיגיון: אם העבודה והתשוקה הן דבר אחד, תיהנו מהעבודה, כנראה תהיו טובים בה יותר, ותקדמו — כלומר גם חיים מספקים יותר וגם קריירה מוצלחת יותר. הוא מסייג שהבחירה בקריירה כן נושאת השלכות כלכליות ("אם אתה רוצה להיות משורר, כדאי שתשקול את זה"), אבל מזהיר מפני המלכודת ההפוכה:

"הרבה אנשים נופלים למלכודת שלפיה כמות עצומה של כסף היא כמות עצומה של הצלחה. וזה לא נכון."

מה שכן מביא אושר, לדבריו, הוא עבודה בעלת משמעות ומערכות יחסים בעלות משמעות. ומעבר לרמה בסיסית מסוימת, הוא מדגיש, אין כמעט מתאם בין כמות הכסף לרווחה:

"אם תראו מחקרים על פני חברות, תראו שמעבר לרמה הבסיסית הזאת, אין מתאם בין כמות הכסף שיש להם לבין כמה אושר או רווחה יש להם."

מה כן מנבא רווחה

התובנה שאולי הכי מפתיעה מפי מי שבנה את קרן הגידור הגדולה בעולם נוגעת למה כן נמצא במתאם:

"רמת המתאם הגבוהה ביותר על פני חברות ומחקרים של אושר ורווחה היא קהילה. יש לכם תחושת קהילה? יש לכם את אלה סביבכם שהם הקהילה שלכם? כך תחיו זמן רב יותר."

מכאן גם העצה שלו על מי להקיף את עצמכם: לא העבודה שמשלמת הכי הרבה, אלא האנשים הטובים ביותר — אנשים בעלי אופי טוב ויכולות טובות, שילמדו אתכם. בשלב המוקדם של מחזור החיים, הוא מדגיש, הלמידה והניסיון חשובים יותר מהשכר.

מה לוקחים מזה

  • השאלה אינה "מה יקרה" אלא "איך אתם מתמודדים". דליו קודר לגבי בריטניה וארה"ב כאחת, אבל מפנה את האנרגיה לתגובת הפרט.
  • שמרו על גמישות. "לארנב חכם יש שלוש מחילות" — היכולת להזיז את עצמכם ואת ההון שלכם היא נכס. נכס נעול (בית) עלול לקרקע.
  • תרבות מנצחת מסים. להמלצה על ארה"ב ליזמות אין קשר לרגולציה — אלא לתרבות של המצאה מול תרבות ממסדית.
  • עבודה = תשוקה, לפני כסף. מעבר לרמה בסיסית אין מתאם בין כסף לרווחה. עבודה ויחסים בעלי משמעות הם העיקר.
  • קהילה מנבאת אושר. המתאם החזק ביותר במחקרים — לא הכנסה, אלא תחושת שייכות.

הבא בשבילכם

כסף והשקעות1:01:008′ריי דליו: הפגם שמשאיר משקיעים מאחור — ולמה המספר הוא 15דליו על גביע הקודש של ההשקעות: 15 מקורות תשואה שאינם מתואמים חותכים כ-80% מהסיכון בלי לפגוע בתשואה, למה מזומן הוא הנכס המסוכן ביותר לטווח ארוך, ומה מד הבועות שלו מראה כעת.לקריאה ←

לכל הפרקים ←