אילון מאסק: על כסף, AI, ילדים ועתיד שבו אף אחד לא יצטרך לעבוד

"אם אתם תקועים על אי בודד עם טריליון דולר, הכסף חסר תועלת — כי אין עבודה להקצות." — אילון מאסק

ניקהיל קאמאת' ישב עם אילון מאסק לשיחה שנפתחה בכוס קפה והתגלגלה לשאלות על סימולציה, מוסר ועתיד המין האנושי. הקהל שאליו כיוון קאמאת' — יזמים צעירים בהודו — קיבל תמהיל של עצות מעשיות ותחזיות רחבות. הנה מה שעלה מן השיחה.

עבודה כבחירה, לא כחובה

התחזית הנועזת ביותר: בפחות מ-20 שנה — אולי אפילו 10 עד 15 — העבודה תהיה אופציונלית. לא מפני שכולם יהיו עשירים, אלא מפני ש-AI ורובוטיקה יספקו את כל הצרכים.

"ההתקדמות ב-AI וברובוטיקה תביא אותנו לנקודה שבה עבודה תהיה אופציונלית — בערך כמו שאתה יכול לגדל ירקות משלך בגינה, או ללכת לחנות ולקנות ירקות."

מאסק מקפיד להבהיר שאין זה בהכרח משהו שהוא פועל להגשימו: "אלה פשוט הדברים שאני חושב שיקרו על סמך מה שאני רואה," הוא אומר, "זה יקרה איתי או בלעדיי." לגבי הטענה שבני אדם תחרותיים מטבעם וימצאו תמיד על מה להתחרות — הוא מודה שאינו יודע. אנחנו נכנסים, לדבריו, ל"סינגולריות": כמו אופק האירועים של חור שחור, אי אפשר לדעת מה מעבר לו — אך זה לא בהכרח רע.

כסף כמושג שייעלם — ואנרגיה כמטבע האמיתי

מאסק מציג תפיסה מעניינת: כסף אינו אלא מסד נתונים להקצאת עבודה. אם תהיו מבודדים על אי נידח עם טריליון דולר — הכסף חסר ערך, כי אין עבודה להקצות. לפיכך, בעולם שבו AI ורובוטיקה מספקים הכול, כסף הולך ומאבד את רלוונטיותו, ואנרגיה הופכת למטבע האמיתי. "אני לא בטוח שבכלל יהיה לנו כסף," הוא אומר; "כנראה תהיה לנו אנרגיה — ייצור חשמל — כמטבע דה-פקטו."

הוא מתייחס לסולם קרדשב — מדד תיאורטי לרמת ציביליזציה לפי כמות האנרגיה שהיא ממירה לעבודה שימושית: קרדשב 1 הוא אחוז מאנרגיית הכוכב, קרדשב 2 אחוז מאנרגיית השמש, קרדשב 3 אחוז מאנרגיית הגלקסיה. ביטקוין, לדבריו, מבוסס על אנרגיה — "ואנרגיה אי אפשר לחוקק. אי אפשר להעביר חוק ופתאום שיהיה לך הרבה ממנה".

לגבי הכיוון שאליו AI לוקח את הכלכלה, מאסק מתאר עולם שבו המחסור פשוט נעלם: "אם אתם יכולים לחשוב על זה, אתם יכולים לקבל את זה," הוא אומר — אנשים יוכלו לקבל כל מוצר או שירות שירצו. הוא אף מעריך שבתוך כשלוש שנים תפוקת הסחורות והשירותים תעקוף את גידול היצע הכסף, מה שיוביל דווקא לדפלציה.

Starlink: למה לא תתחרה עם ספקי הסלולר בערים

מאסק הסביר בפשטות מה Starlink עושה ומה לעולם לא תוכל לעשות. כמה אלפי לוויינים בגובה נמוך (כ-550 ק"מ) מספקים אינטרנט בזמן אחזור (latency) נמוך — בניגוד ללוויינים גיאוסטציונריים בגובה 36,000 ק"מ. הלוויינים מחוברים ביניהם בקישורי לייזר, מה שיוצר "רשת לייזר" הממשיכה לפעול גם כשכבלי סיב אופטי נחתכים — למשל כשנחתכו הכבלים בים סוף, רשת Starlink המשיכה לתפקד ללא תקלה.

הבעיה בערים צפופות: קרן הלוויין רחבה מאוד. ממרחק של 550 ק"מ אי אפשר להתחרות במגדל סלולר הנמצא קילומטר אחד ממך. הפיזיקה פשוט אינה מאפשרת זאת, גם אם יורידו את גובה המסלול ל-350 ק"מ. לכל היותר, אומר מאסק, Starlink תשרת אחוז או שניים מאוכלוסיית עיר צפופה. היא מצוינת בדיוק היכן שתשתיות הקרקע כושלות — אזורים כפריים ואזורי אסון, שבהם היא ניתנת בחינם בזמן חירום.

AI: אמת, יופי וסקרנות

מאסק סבור שכדי שה-AI יהיה מועיל ולא מסוכן, צריך להשריש בו שלושה ערכים — "אמת, יופי וסקרנות; אלה שלושת הדברים החשובים ביותר ל-AI":

אמת — AI שמאלצים אותו להאמין בדברים שאינם נכונים "יכול להשתגע", כדבריו. הוא מפנה ל"2001: אודיסיאה בחלל" של ארתור סי. קלארק: המחשב HAL סירב לפתוח את דלתות התא משום שאולץ להסתיר מידע מהאסטרונאוטים. המסר — אל תאלצו AI לשקר.

יופי — קשה להגדיר, ומאסק עצמו מודה "אני לא יודע" כשמבקשים ממנו להסביר; ובכל זאת הוא סבור שהערכה של יופי חשובה.

סקרנות — כאן מתחברת גם תפיסת עולמו של מאסק עצמו. הוא מגדיר את עצמו כמי ש"נמשך לפיזיקה" — נותן משקל למה שיש לו ערך ניבויי — ורואה את המטרה בהרחבת "ההיקף והקנה מידה של התודעה", כדי שנבין טוב יותר את היקום ואילו שאלות בכלל כדאי לשאול עליו. את הרעיון הוא קושר להיצירה "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה": הקושי האמיתי אינו התשובה, אלא לנסח נכון את השאלה.

X, WeChat וחזון הרשת החברתית כתודעה קולקטיבית

מאסק מסביר שהחזון המקורי של X.com משנת 1999 היה מסד נתונים יעיל יותר לכסף — מעין מרכז סליקה פיננסי, שכן המערכת הבנקאית היא "מספר גדול של מסדי נתונים לא-אחידים שמעבדים לאט". כשרכש את טוויטר, הוא ראה הזדמנות לחזור לרעיון. המודל שהוא מתאר דומה ל-WeChat הסינית — פלטפורמה אחת שבה חיים חיים דיגיטליים שלמים — אך בגרסה גלובלית; "WeChat פלוס פלוס", בלשונו.

הוא מדבר גם על תרגום אוטומטי שיאפשר לאנשים מכל קבוצות השפה לתקשר זה עם זה — כדי ש-X תהפוך לא רק לכיכר העיר של דוברי האנגלית, אלא לקרוב ככל האפשר ל"תודעה קולקטיבית של האנושות".

מה לוקחים מזה

בניית חברה היא מוצר, לא כסף. מאסק חוזר על כך: "עדיף לשאוף לספק מוצרים ושירותים מועילים; אם תעשו זאת, הכסף יגיע כתוצאה טבעית — בדיוק כמו שאי אפשר לרדוף אחרי אושר ישירות."

השקעה לטווח ארוך פשוטה יותר ממה שנדמה. שאלו את עצמכם: האם אתם אוהבים את המוצרים של החברה? האם הצוות מוכשר ומחויב? אם כן — קנו ואל תדאגו מהתנודות היומיות. "חברה היא בסך הכול קבוצת אנשים שהתאספו כדי לייצר מוצרים ושירותים."

אנרגיה היא המטבע האמיתי. בין אם ביטקוין, לוויינים סולאריים או עתיד הכלכלה — מאסק מחזיר הכול לאנרגיה. זהו הדבר היחיד שאי אפשר לחוקק יש מאין.

AI עשוי לפתור את משבר החוב. לדבריו, AI ורובוטיקה הם כמעט הדבר היחיד שיכול לפתור את החוב האמריקאי העצום — דרך זינוק בתפוקה שיוביל לדפלציה בתוך שנים ספורות.

אהבתם את התקציר?